דום נשימה בשינה

דום נשימה בשינה היא הפרעת שינה כרונית (קבועה) ואחת מהפרעות השינה השכיחות. מאפייניה הם הפסקות נשימה (Sleep Apnea)  או קשיי נשימה בלילה ללא הפסקה מוחלטת של הנשימה (HYPOPNEA) המופיעים לפרקים תוך כדי שינה.

במקרים קלים הפסקת הנשימה יכולה להמשך כמה שניות ומעט פעמים בלילה ובמקרים הקשים כל הפסקת נשימה יכולה להיות אפילו
לכמה דקות ולהופיע מספר רב של פעמים. לעיתים דום נשימה או נשימה רדודה יופיעו בליווי נחירות קולניות או קולות של חנק.דום נשימה בשינה

דום נשימה בשינה גורם לשיבוש השינה ולמעבר משינה עמוקה לקלה. לכן האדם הסובל לא יקום רענן בבוקר וקרוב לוודאי שירגיש עייפות במהלך היום.

סימפטומים של דום נשימה בשינה

אנשים עם דום נשימה בשינה סובלים מעייפות (ישנוניות) במהלך היום, יובש בפה, חוסר אנרגיה וריכוז, ערנות לקויה ואף בעיות ראייה. דום נשימה בשינה שאינו מטופל כיאות מהווה פקטור משמעותי לתאונות דרכים ותאונות עבודה. ההפרעה נפוצה יותר אצל גברים בשיעור הקרוב לפי שניים.

כדאי לדעת שלא תמיד מופיעים כל הסימפטומים ולרוב החולה כלל אינו מודע לכך שהוא סובל מדום נשימה בשינה ולכן יש חשיבות רבה במה שמספר/ת בן או בת הזוג ו/או בני הבית האחרים. שימו לב שאדם שנוחר אינו בהכרח סובל מדום נשימה בשינה ולמעשה רק אצל חלק קטן הנחירות הן תוצאה של דום נשימה. לעומת זאת, נמצא כי 30% מהאנשים הסובלים מהשמנה סובלים גם דום נשימה בשינה.

חולים הסובלים מהפרעות נשימה בשינה נמצאים בקבוצה עם סיכון גבוה לפתח בעיות בריאותיות אחרות, כמו סוכרת, לחץ דם גבוה, בעיות לב, הפרעה בתפקודי כבד (בעיקר כבד שומני), דיכאון ואפילו מוות כתוצאה ממחסור בחמצן. חשוב לבדוק חולים בדום נשימה בשינה כדי לזהות עוד חלקים במוח שאולי הושפעו מההפרעה ושולטים על יכולת הריכוז ועיבוד המידע בזמן ערנות, היכולת לתכנן ולנהל משימות ויכולת הזיכרון והלמידה.

מדוע רוב הסובלים אינם מאובחנים כראוי?

חשוב לדעת שאצל רוב הסובלים מקשיי נשימה בלילה, תסמונת דום נשימה בשינה כלל אינה מאובחנת. הסיבות העיקריות לכך הן שהתסמונת מופיעה רק במהלך השינה ולכן האדם כלל אינו מודע לקיומה. כמו כן הרופא לא יכול לאבחן זאת במהלך ביקור במשרד או בבדיקות שגרתיות.

לרוב יגיע החולה לביקור אצל הרופא רק לאחר שבן/בת הזו או אחד מבני משפחתו הסב את תשומת ליבו להפסקות הנשימה או לנחירות.

מה מספר הסובלים מדום נשימה בשינה?

דום נשימה בשינה נמצא אצל 1%-6% מהבוגרים (גברים פי 2 מנשים) וכ-2% מהילדים. שכיחות הפרעת שינה זו היא גבוהה ביותר בקרב מבוגרים בגילאי 50-60 שנה.

סוגי דום נשימה בשינה

ישנם שלושה סוגים של דום נשימה בשינה: דום נשימה מרכזי, דום נשימה חסימתי ודום נשימה משולב.

דום נשימה מרכזידום נשימה חסימתי בשינה

דום נשימה מרכזי פחות שכיח מדום נשימה חסימתי ומתרחש כתוצאה מפעילות לא תקינה של מרכז הנשימה במוח אשר מווסת את פעילות הנשימה, באמצעות אותות חשמליים (גירוי) שהוא שולח לשרירי הנשימה. דום נשימה מרכזי (Central sleep apnea) מתרחש כאשר לא נשלחים אותות חשמליים (גירוי) לשרירי הנשימה.

דום נשימה מרכזי יכול להתרחש במבוגרים ובילדים (נדיר) ועלול להיווצר לאחר שימוש בתרופות שמנגנון פעולתן מדכא את מרכז הנשימה, חולים עם אי ספיקת לב, אנשים השוהים בגובה רב ועוד.

דום נשימה חסימתי

דום נשימה חסימתי (Obstructive sleep apnea) כאמור נפוץ הרבה יותר מדום נשימה מרכזי ומופיע בשל חסימה של מעבר האוויר לריאות כתוצאה מצניחת בסיס הלשון והחך הרך, בזמן שינה (מחסום בדרכי הנשימה העליונות). בשמן שינה נוצר רפיון הגורם לקריסה של דפנות הלוע וחסימה של מעבר האוויר. חסימת מעבר האוויר מאלצת את האדם להתעורר כדי שיוכל לנשום שוב והיא מלווה לרוב בקול נחירה רמה או השתנקות. במקרים קשים, יכולה להתרחש הפרעה זו מאות פעמים במהלך שעה.

דום נשימה חסימתי נפוץ אצל הסובלים מעודף משקל, חולי סכרת פעילה או עם מצב גבולי ומעשנים. בנוסף לנחירות או השתנקויות במהלך השינה, גורמת הפרעה זו לשינה שטחית במהלך הלילה ולכאבי ראש ועייפות במהלך היום.

דום נשימה משולב

מדובר בהפרעה משולבת של דום נשימה מרכזי ודום נשימה חסימתי. מקרב הסובלים מדובר בשיעור של 0.5%-18%. במרבית המקרים מתגלה דום נשימה משולב כאשר חולה בדום נשימה חסימתי מטופל ע"י אמצעי שמאפשר לשמור על מעבר אוויר פתוח (CPAP למשל) ואז מתגלה שהוא סובל גם מדום נשימה מרכזי.

הגורם לדום נשימה משולב אינו ידוע, אך סביר שמצב זה קשור לאופן הטיפול בדום נשימה חסימתי באמצעות CPAP ובעיות רפואיות נוספות שיש לחולה.

כיצד מאבחנים דום נשימה בשינה?

על מנת לאבחן דום נשימה בשינה יש להגיע בשלב ראשוני לרופא/ת המשפחה או למומחה לרפואת אף אוזן וגרון ולבצע הערכה של התסמינים, גורמי הסיכון ואיסוף נתונים על סמך צפייה של החולה ובני משפחתו (למשל, נחירות וקולות חנק במהלך הלילה ו/או תשישות ועייפות יתר במהלך היום).

השלב הבא הוא להגיע למעבדת שינה (בכל קופות החולים ישנו כיסוי מלא) ולבצע בדיקה מסודרת (פוליסומנוגרפיה) על מנת לאסוף ממצאים אובייקטיבים אודות הפעילות החשמלית במוח (EEG), קצב הלב, פעילות שרירי הנשימה, וכמות החמצן בדם בזמן שינה. זאת במטרה לקבוע את סוג ההפרעה ומידת חומרתה, במידה וישנה.

להמשך קריאה אודות דום נשימה בשינה – סיכונים, פתרונות וטיפולים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אינסומניה © 2017